נוסח קידוש בחג
הרב יניב חניאיזניסןתשפה15/04/2025
שאלה:
אנחנו מסורתיים. האם כבוד הרב יוכל לשלוח לנו את נוסח הקידוש בחג הקרוב?
תשובה:
מכיוון שזו שאלה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים, ויש בתשובות באתר שורש, באופן מפוזר, לא מעט נוסחים, אז אני פשוט ארכז כאן את כל הנוסחים לקידושים בשבתות וחגים שיש בתשובות שלי-נוסח קידוש ליל שבת אפשר למצוא כאן
נוסח קידוש ליל סוכות יש כאן
נוסח קידוש ליל פסח יש כאן
נוסח קידוש ליל שבועות יש כאן
תשובות נוספות בנושא-
כניסה למים בשבת עם בגד ים
לא יכנס למים בבגד ים העשוי מבד אלא רק בבגד ים העשוי מסיבים סינטטיים ויראה שהבגד ים נקי.
הנכנס למים בשבת יזהר באיסור ליבון שיש בלבישת בגד ים, כיון ששריית בגד במים הוא איסור תורה שעליו נאמר ’שרייתו זו הוא ליבונו’. ואכן אין הדבר מוסכם שכבר חלקו רבותינו הראשונים אם דין זה נאמר על כל בגד או רק על בגד שיש עליו לכלוך (ראה כל זה בטור ושו״ע סימן שב ס״ט וסיכום שיטות הראשונים שם בב״י). ולפי דברי המחמירים שבכל בגד נאמר איסור שרייתו זהו כיבוסו (רשב״ם ור״ת) אין להיכנס בבגד ים אלא א״כ הוא עשוי מניילון שאז אין המים נבלעים בו כלל ואין בו איסור. אולם ישנם הסוברים שאין איסור אלא בבגד מלוכלך (סמ״ג, ספר התרומה, הר״ן והרא״ש) ולכן רשאי להיכנס למים בבגד ים נקי.
וחידש הריב״א שלדעת אלו שאסרו רק בבגד מלוכלך היינו בלכלוך ממש וכגון צואה וכדומה אבל אם רק נתלכלכו מעט וכגון במי רגליים אין איסור לשרות בגד כזה, אלא שלמעשה נראה מדברי המשנה ברורה (סי’ שב ס״ק מג) שיש לאסור בכל לכלוך שהרי הוא אסר אפילו ברוק בעלמא.
ובביאור הלכה (ד״ה שיש) הביא בשם האליהו רבה שדעת רוב הראשונים להקל לשרות בגד נקי, ומכל מקום כיון שיש כמה ראשונים שמחמירין בזה בודאי שיש לחוש ולהחמיר באיסור תורה.
גם הרמ״א הביא את שני הדיעות בהגהותיו, ובדיעה ראשונה כתב לאסור רק בבגד מלוכלך ואחר כן כתב שיש אוסרים בכל ענין ונראה שכך הכריע למעשה.
ודעת השולחן ערוך אינה ברורה כיון שכתב דברים סותרים, שכאן בסימן ש״ב ס״ט אסר לשרות רק בגד מלוכלך וכתב: ״בגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו דזהו כבוסו״. וכן בסימן שיט סעיף טז כתב: ״מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת״, והסביר המשנה ברורה (ס״ק נט) שאין בזה משום איסור מלבן כיון שאין המפה מלוכלכת.
לעומת זאת כתב השו״ע שם (סעיף י) שאין לסנן מים בסודר משום ליבון, הרי לפנינו שאסר אפילו בסודר נקי וכדעת הרשב״ם ור״ת, וכן הכריע לאסור בבגד נקי בסימן שלד סעיף כד וכתב שדברי הסברא השניה האוסרת נראית.
ולכן חלקו רבותינו האחרונים מהי דעת השולחן ערוך למעשה וכשם שהביא הביאור הלכה (סי’ שב ד״ה שיש) מחלוקת בדעת מרן השלחן ערוך בזה שהמגן אברהם כתב שדעתו להקל ובספר תוספת שבת ובביאור הגר״א כתבו שסבר להחמיר
גם רבותינו הספרדים האחרונים חלקו בזה והגר״ע יוסף (יביע אומר ח״ד ס״ל אות יט) סבר שדעת מרן השולחן ערוך להקל, ואילו הרב משה לוי (מנוחת אהבה ח״ב עמוד שצז) לאסור.
והנה כל זה בבגדים מאריג טבעי אולם בניבים של בגד סינטטי יש מקילים לכתחילה לשרותם במים וסוברים שדינם ככלי עור שמותר לשרותם במים אבל לא ישפשפם, וזאת מכיון שבשונה מבגד מבד טבעי שהמים חודרים ונבלעים בחוטים וכך הם מתנקים, בסיבים סינטטיים אף שהמים חודרים בין הסיבים אולם הם אינם נבלעים בהם, ולכן הקיל השמירת שבת כהלכתה (פרק טו ס״ז) ובשו״ת אז נדברו (ח״ז סימן לג) וכן הרב משה לוי (מנוחת אהבה עמוד ). ואף גם שגם בזה יש פוסקים האוסרים ומדמים אותם לסיבים טבעיים (אור לציון פרק כד הלכה ו וחוט שני פרק לג אות ד) אולם יש להקל בזה בצירוף שיטות רוב הראשונים שמקילים לשרות במים בגד נקי.
לא יכנס למים בבגד ים העשוי מבד אלא רק בבגד ים העשוי מסיבים סינטטיים ויראה שהבגד ים נקי.
הנכנס למים בשבת יזהר באיסור ליבון שיש בלבישת בגד ים, כיון ששריית בגד במים הוא איסור תורה שעליו נאמר ’שרייתו זו הוא ליבונו’. ואכן אין הדבר מוסכם שכבר חלקו רבותינו הראשונים אם דין זה נאמר על כל בגד או רק על בגד שיש עליו לכלוך (ראה כל זה בטור ושו״ע סימן שב ס״ט וסיכום שיטות הראשונים שם בב״י). ולפי דברי המחמירים שבכל בגד נאמר איסור שרייתו זהו כיבוסו (רשב״ם ור״ת) אין להיכנס בבגד ים אלא א״כ הוא עשוי מניילון שאז אין המים נבלעים בו כלל ואין בו איסור. אולם ישנם הסוברים שאין איסור אלא בבגד מלוכלך (סמ״ג, ספר התרומה, הר״ן והרא״ש) ולכן רשאי להיכנס למים בבגד ים נקי.
וחידש הריב״א שלדעת אלו שאסרו רק בבגד מלוכלך היינו בלכלוך ממש וכגון צואה וכדומה אבל אם רק נתלכלכו מעט וכגון במי רגליים אין איסור לשרות בגד כזה, אלא שלמעשה נראה מדברי המשנה ברורה (סי’ שב ס״ק מג) שיש לאסור בכל לכלוך שהרי הוא אסר אפילו ברוק בעלמא.
ובביאור הלכה (ד״ה שיש) הביא בשם האליהו רבה שדעת רוב הראשונים להקל לשרות בגד נקי, ומכל מקום כיון שיש כמה ראשונים שמחמירין בזה בודאי שיש לחוש ולהחמיר באיסור תורה.
גם הרמ״א הביא את שני הדיעות בהגהותיו, ובדיעה ראשונה כתב לאסור רק בבגד מלוכלך ואחר כן כתב שיש אוסרים בכל ענין ונראה שכך הכריע למעשה.
ודעת השולחן ערוך אינה ברורה כיון שכתב דברים סותרים, שכאן בסימן ש״ב ס״ט אסר לשרות רק בגד מלוכלך וכתב: ״בגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו דזהו כבוסו״. וכן בסימן שיט סעיף טז כתב: ״מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת״, והסביר המשנה ברורה (ס״ק נט) שאין בזה משום איסור מלבן כיון שאין המפה מלוכלכת.
לעומת זאת כתב השו״ע שם (סעיף י) שאין לסנן מים בסודר משום ליבון, הרי לפנינו שאסר אפילו בסודר נקי וכדעת הרשב״ם ור״ת, וכן הכריע לאסור בבגד נקי בסימן שלד סעיף כד וכתב שדברי הסברא השניה האוסרת נראית.
ולכן חלקו רבותינו האחרונים מהי דעת השולחן ערוך למעשה וכשם שהביא הביאור הלכה (סי’ שב ד״ה שיש) מחלוקת בדעת מרן השלחן ערוך בזה שהמגן אברהם כתב שדעתו להקל ובספר תוספת שבת ובביאור הגר״א כתבו שסבר להחמיר
גם רבותינו הספרדים האחרונים חלקו בזה והגר״ע יוסף (יביע אומר ח״ד ס״ל אות יט) סבר שדעת מרן השולחן ערוך להקל, ואילו הרב משה לוי (מנוחת אהבה ח״ב עמוד שצז) לאסור.
והנה כל זה בבגדים מאריג טבעי אולם בניבים של בגד סינטטי יש מקילים לכתחילה לשרותם במים וסוברים שדינם ככלי עור שמותר לשרותם במים אבל לא ישפשפם, וזאת מכיון שבשונה מבגד מבד טבעי שהמים חודרים ונבלעים בחוטים וכך הם מתנקים, בסיבים סינטטיים אף שהמים חודרים בין הסיבים אולם הם אינם נבלעים בהם, ולכן הקיל השמירת שבת כהלכתה (פרק טו ס״ז) ובשו״ת אז נדברו (ח״ז סימן לג) וכן הרב משה לוי (מנוחת אהבה עמוד ). ואף גם שגם בזה יש פוסקים האוסרים ומדמים אותם לסיבים טבעיים (אור לציון פרק כד הלכה ו וחוט שני פרק לג אות ד) אולם יש להקל בזה בצירוף שיטות רוב הראשונים שמקילים לשרות במים בגד נקי.
טלטול פנס נייד בשבת
ישנה מחלוקת אם מותר לטלטל פנס הדלוק מבעוד יום, ולכן הנמצאים בשבת בטיול מחנאות (קמפינג) ויש להם צורך גדול לטלטל פנס על מנת להאיר את הדרך וכגון לנצרך ללכת לשירותים רשאי לעשות כן, אך אם ניתן עדיף להחמיר.
איתא בגמרא (שבת מז, א) שנר נחשב כבסיס לדבר האסור, ופירש״י דהיינו השלהבת, וכן הובא בהלכה (סימן רעט ס״א) ששלהבת של נר נחשבת כמוקצה בשבת ואסור לטלטלה (משנ״ב ס״א), וחלקו פוסקי הזמן מה הוא טעם האיסור, החזון אי״ש (או״ח סימן מא ס״ק טז) כתב שהוא משום שאין הדרך לטלטל את הנר מחשש שמא היא תכבה ויעבור על איסור כיבוי, והקשה הגרש״ז אורבעך (שו״ת מנחת שלמה ח״א סימן יד) שלפי דבריו אלו עולה שאם הנר נמצא בעששית שאז אין חשש שיכבה אזי מותר לטלטלה. וטעם נוסף כתב החזו״א שאין דרך לטלטל את הנר ודרך שימושה הוא במקומה. וכתב הוא שהאיסור אינו משום שמא יכבה אלא כיון שאין לשלהבת דין כלי וכל שאינו אוכל או כלי נחשב כמוקצה מחמת גופו.
וכן כתב גם הגר״מ פינשטיין (שו״ת אגרות משה ח״ג סימן נ) שהשלהבת אינה כלי והיא כמו אבן, אכן הקשו על דבריו שהרי אבן ושאר מוקצה מחמת גופו ניתן להתיר טלטולם על ידי הכנה ומדוע יאסר יותר הנר (שבות יצחק להרב יצחק דרזי פרק יד אות א).
ובתשובה אחרת (ח״ה סימן כב אות לו) כתב להתיר מעיקר הדין ורק מכיון שנר אסור יש לאסור גם פנס דאתי לאחלופי, וגם הגרי״ש אלישיב (הובא בשלמי יהודה פרק ב הלכה יז) כתב לאסור מזה הטעם שאין לחלק בין נר לפנס.
אכן בספר טלטולי שבת כתב בשם הגר״מ פינשטיין שמעיקר הדין טלטול מנורת חשמל מותרת ורק שנראה לאסור דדמי לאור של נר ואתי לאחלופי, וכתב שם ששאל את הגאון רב משה פינשטיין מה הדין במנורה קטנה הדולקת וכגון בשעון חשמלי המואר ע״י מנורה חשמלית, וכתב לו הגר״מ שמותרים בטלטול כיון שאין בכלים כאלו חשש שיסלקו את האור מהכלי שהרי אין הם קבועים בתוכם. ונראה עוד טעם להתיר על פי דברי הגאון רב נסים קרליץ (חוט שני שבת ח״ג עמוד סא) שכל כלי חשמלי שהוא כלי אחד עם החשמל בתוכו וכגון שעון המופעל ע״י בטריה שתוכו ואין החשמל בא אליו מבחוץ מותר בטלטול, ועל פי זה לא שנא פנס עם הבטריה והנורה שבתוכה דהוי כלי ורשאי בטלטול.
והגרשז״א כתב בתשובה אחת (מאורי אש פ״ב עמוד קיד) לאסור משום כעין גזירה שהמון העם יחשבו שהיתר הטלטול הוא מחמת שאין פנס זה כאש ולכן יבואו גם להליקה בשבת, ובתשובה אחרת (שו״ת מנחת שלמה ח״א סימן יד) כתב להתיר שדינו כמו שאר מכשירי חשמל המותרים בטלטול.
לכן נראה למעשה שיש להחמיר כדעת רוב הפוסקים, אבל במקום שקשה להחמיר וכגון כשנמצא בשדה וצריך לילך לשירותים וכדומה ובחושך עלטה יתכן שיפול בפחים וכדומה יקח עמו פנס להאיר לו כדעת המקילים.
ישנה מחלוקת אם מותר לטלטל פנס הדלוק מבעוד יום, ולכן הנמצאים בשבת בטיול מחנאות (קמפינג) ויש להם צורך גדול לטלטל פנס על מנת להאיר את הדרך וכגון לנצרך ללכת לשירותים רשאי לעשות כן, אך אם ניתן עדיף להחמיר.
איתא בגמרא (שבת מז, א) שנר נחשב כבסיס לדבר האסור, ופירש״י דהיינו השלהבת, וכן הובא בהלכה (סימן רעט ס״א) ששלהבת של נר נחשבת כמוקצה בשבת ואסור לטלטלה (משנ״ב ס״א), וחלקו פוסקי הזמן מה הוא טעם האיסור, החזון אי״ש (או״ח סימן מא ס״ק טז) כתב שהוא משום שאין הדרך לטלטל את הנר מחשש שמא היא תכבה ויעבור על איסור כיבוי, והקשה הגרש״ז אורבעך (שו״ת מנחת שלמה ח״א סימן יד) שלפי דבריו אלו עולה שאם הנר נמצא בעששית שאז אין חשש שיכבה אזי מותר לטלטלה. וטעם נוסף כתב החזו״א שאין דרך לטלטל את הנר ודרך שימושה הוא במקומה. וכתב הוא שהאיסור אינו משום שמא יכבה אלא כיון שאין לשלהבת דין כלי וכל שאינו אוכל או כלי נחשב כמוקצה מחמת גופו.
וכן כתב גם הגר״מ פינשטיין (שו״ת אגרות משה ח״ג סימן נ) שהשלהבת אינה כלי והיא כמו אבן, אכן הקשו על דבריו שהרי אבן ושאר מוקצה מחמת גופו ניתן להתיר טלטולם על ידי הכנה ומדוע יאסר יותר הנר (שבות יצחק להרב יצחק דרזי פרק יד אות א).
ובתשובה אחרת (ח״ה סימן כב אות לו) כתב להתיר מעיקר הדין ורק מכיון שנר אסור יש לאסור גם פנס דאתי לאחלופי, וגם הגרי״ש אלישיב (הובא בשלמי יהודה פרק ב הלכה יז) כתב לאסור מזה הטעם שאין לחלק בין נר לפנס.
אכן בספר טלטולי שבת כתב בשם הגר״מ פינשטיין שמעיקר הדין טלטול מנורת חשמל מותרת ורק שנראה לאסור דדמי לאור של נר ואתי לאחלופי, וכתב שם ששאל את הגאון רב משה פינשטיין מה הדין במנורה קטנה הדולקת וכגון בשעון חשמלי המואר ע״י מנורה חשמלית, וכתב לו הגר״מ שמותרים בטלטול כיון שאין בכלים כאלו חשש שיסלקו את האור מהכלי שהרי אין הם קבועים בתוכם. ונראה עוד טעם להתיר על פי דברי הגאון רב נסים קרליץ (חוט שני שבת ח״ג עמוד סא) שכל כלי חשמלי שהוא כלי אחד עם החשמל בתוכו וכגון שעון המופעל ע״י בטריה שתוכו ואין החשמל בא אליו מבחוץ מותר בטלטול, ועל פי זה לא שנא פנס עם הבטריה והנורה שבתוכה דהוי כלי ורשאי בטלטול.
והגרשז״א כתב בתשובה אחת (מאורי אש פ״ב עמוד קיד) לאסור משום כעין גזירה שהמון העם יחשבו שהיתר הטלטול הוא מחמת שאין פנס זה כאש ולכן יבואו גם להליקה בשבת, ובתשובה אחרת (שו״ת מנחת שלמה ח״א סימן יד) כתב להתיר שדינו כמו שאר מכשירי חשמל המותרים בטלטול.
לכן נראה למעשה שיש להחמיר כדעת רוב הפוסקים, אבל במקום שקשה להחמיר וכגון כשנמצא בשדה וצריך לילך לשירותים וכדומה ובחושך עלטה יתכן שיפול בפחים וכדומה יקח עמו פנס להאיר לו כדעת המקילים.
הכשר למקררים?
ההתקדמות הטכנולוגית מציבה אתגרים לא מעטים בשימוש במכשירי חשמל, עד כדי כך שאנחנו זקוקים היום ל"הכשר" גם למוצרי חשמל ואלקטרוניקה שונים, ולא רק ל"אוכל".
יש לכך כמה סיבות-
מבחינת צורת הפעולה - בעבר המכשירים עבדו בשיטות מכניות פשוטות של on-of, היום הכול הופך למערכות דיגיטליות מורכבות. גם משחק אלקטרוני קטן כמו סביבון מנגן מכיל שבבים עם תוכנות דיגיטליות מסועפות.
מבחינת צורת ההפעלה - בעבר היה הכול בהפעלה יזומה - באמצעות לחצנים. היום העולם עובר יותר ויותר להפעלה אוטומטית, חיישני נפח ותזוזה, רגשי טמפרטורה, חיישני לחות ועוד.
מבחינת מזעור הרכיבים - קיימים חיישני טמפרטורה בגודל מילימטר בודד, רכיבים רבים בתוך המוצרים הם מוסתרים ואינם נראים לעין. לכן נדרשת מקצועיות רבה לעמוד על קיומם ותכונותיהם. שבבים בני כמה מילימטרים מכילים אלפי, או אפילו רבבות פקודות חשמליות, תנאים וצירופי קודים.
מבחינת צורת בניית המוצרים - הרכיבים הדיגיטליים נבנים חלקים על גבי חלקים, על בסיס יחידות מוכנות במפעלים שונים שמייצרים מיליוני מוצרים זהים ומועברים לצרכים מגוונים. כל רכיב יכול להכיל מיליוני פקודות מורכבות שחוברו על ידי כמה צוותים ללא קשר אחד לשני, כשגם הם עצמם מתבססים על חלקים קודמים (רוטינות) שאינם יודעים את כל פעולותיהם, אלא רק את הרלוונטי לעבודתם. מחירי המוצר הזולים, מושגים אודות לטכנולוגיות העתקה פשוטות ולייצור המוני של מוצרים בסין.
מסיבה זו פעמים רבות יצרן המכשיר עצמו אינו מודע לכל הפונקציות של הרכיבים הדיגיטליים (שלפעמים מיוצרים במפעל במדינה אחרת על ידי סודות מקצועיים) או לצורות פעולתו המדויקת של המכשיר. קל וחומר שהיבואן אינו יודע, ועל אחת כמה וכמה שאין באפשרותם של המוכרים והטכנאים להיות בקיאים ברכיבים השונים ובפונקציות שלהם.
רוב המוצרים מגיעים כל זמן מה בגרסה מעודכנת ('וריאציה') כאשר כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר השינויים והעדכונים שנעשו.
נדרשת מומחיות מיוחדת וסייעתא דשמיא רבה, כדי לאתר ולעמוד על כל הרכיבים השונים הרלוונטיים לנידונים ההלכתיים של מוצרים בשבת. בהמשך יובאו כמה דוגמאות כטיפה מים המכשלות שעלולים להיות ללא בדיקה מקצועית של מומחים יראי שמיים.
כל זה נכון הן למוצרים ביתיים, כמו מקררים לשימוש בשבת, מקפיאים, מזגני אינוורטר, מיחמים, תאורה, מערכות סינון, מיני ברים, כיריים גז, מערכות חימום שונות ועוד.
הן למוצרים הנלווים לבית כמו משאבות מים, מדי מים, מערכות אזעקה ועוד.
הן בחוץ, כמו פנסי רחוב, שערים ודלתות אוטומטיים, מערכות שונות בבתי מלון ועוד.
והן בצרכים מיוחדים, כמו מוצרי עזר לנכים ומוגבלים, לחצני קריאת צוות סיעודי, אזיקים אלקטרוניים ועוד.
מה המיוחד בהכשר של משמרת השבת
ארגון 'משמרת השבת' משמש בשני כובעים. כובע אחד הוא המחקר ההלכתי והטכני על כל מוצר והעברת המידע והוראות הרבנים לציבור, כובע שני הוא פיתוח ואישור מוצרים והתקנים לשבת. ב'משמרת השבת' עושים הבדלה מוחלטת בין שני הכובעים הללו.
כאשר מבררים את המציאות הטכנית וההלכתית ומעבירים את המידע לציבור, לא עושים 'חומרות'. מעבירים את הניתוח הטכני וההלכתי לרבנים, מקבלים מהם את ההוראות, ומעבירים אותם לציבור כמו שהם. כאשר דעות הרבנים חלוקות, משתדלים להביא לציבור את העמדות השונות, ומציעים לכל אחד את האפשרות שיעבירו לרב שלו את הנתונים הטכניים והניתוח ההלכתי כדי שיכריע לו את ההוראה למעשה.
אך כאשר מגיעים לפיתוח או אישור מוצרים, לעולם לא יינתן אישור אם הוא לא תואם את עמדות כל הרבנים לכתחילה. אם יש שיטה של פוסק מסוים או מנהג של עדה מסוימת האוסר את השימוש לכתחילה או אפילו חושש שיש בדבר מכשול כל - שהוא, לא יאושר המוצר. גם אם הושקעו בו מאות שעות מחקר ופיתוח.
הגישה הכללית של משמרת השבת באישור ובפיתוח מוצרים היא, לנתק באופן פיזי ומוחלט את כל החיישנים והרישומים הדיגיטליים ולא להסתפק בשינויי תוכנה שיגרמו לכך שלא תהיה כל משמעות בשבת לרישומים. הסיבה המרכזית לעניין נעוצה במוסבר לעיל על כך שכמעט לא ניתן להגיע לכל האפשרויות הגלומות בכרטיסי הפיקוד השונים ולעמוד על משמעותן. פיקוח כזה מחייב לסמוך על בדיקות מדגמיות ללא בקרה אמיתית על כל המערכת.
ההתקדמות הטכנולוגית מציבה אתגרים לא מעטים בשימוש במכשירי חשמל, עד כדי כך שאנחנו זקוקים היום ל"הכשר" גם למוצרי חשמל ואלקטרוניקה שונים, ולא רק ל"אוכל".
יש לכך כמה סיבות-
מבחינת צורת הפעולה - בעבר המכשירים עבדו בשיטות מכניות פשוטות של on-of, היום הכול הופך למערכות דיגיטליות מורכבות. גם משחק אלקטרוני קטן כמו סביבון מנגן מכיל שבבים עם תוכנות דיגיטליות מסועפות.
מבחינת צורת ההפעלה - בעבר היה הכול בהפעלה יזומה - באמצעות לחצנים. היום העולם עובר יותר ויותר להפעלה אוטומטית, חיישני נפח ותזוזה, רגשי טמפרטורה, חיישני לחות ועוד.
מבחינת מזעור הרכיבים - קיימים חיישני טמפרטורה בגודל מילימטר בודד, רכיבים רבים בתוך המוצרים הם מוסתרים ואינם נראים לעין. לכן נדרשת מקצועיות רבה לעמוד על קיומם ותכונותיהם. שבבים בני כמה מילימטרים מכילים אלפי, או אפילו רבבות פקודות חשמליות, תנאים וצירופי קודים.
מבחינת צורת בניית המוצרים - הרכיבים הדיגיטליים נבנים חלקים על גבי חלקים, על בסיס יחידות מוכנות במפעלים שונים שמייצרים מיליוני מוצרים זהים ומועברים לצרכים מגוונים. כל רכיב יכול להכיל מיליוני פקודות מורכבות שחוברו על ידי כמה צוותים ללא קשר אחד לשני, כשגם הם עצמם מתבססים על חלקים קודמים (רוטינות) שאינם יודעים את כל פעולותיהם, אלא רק את הרלוונטי לעבודתם. מחירי המוצר הזולים, מושגים אודות לטכנולוגיות העתקה פשוטות ולייצור המוני של מוצרים בסין.
מסיבה זו פעמים רבות יצרן המכשיר עצמו אינו מודע לכל הפונקציות של הרכיבים הדיגיטליים (שלפעמים מיוצרים במפעל במדינה אחרת על ידי סודות מקצועיים) או לצורות פעולתו המדויקת של המכשיר. קל וחומר שהיבואן אינו יודע, ועל אחת כמה וכמה שאין באפשרותם של המוכרים והטכנאים להיות בקיאים ברכיבים השונים ובפונקציות שלהם.
רוב המוצרים מגיעים כל זמן מה בגרסה מעודכנת ('וריאציה') כאשר כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחר השינויים והעדכונים שנעשו.
נדרשת מומחיות מיוחדת וסייעתא דשמיא רבה, כדי לאתר ולעמוד על כל הרכיבים השונים הרלוונטיים לנידונים ההלכתיים של מוצרים בשבת. בהמשך יובאו כמה דוגמאות כטיפה מים המכשלות שעלולים להיות ללא בדיקה מקצועית של מומחים יראי שמיים.
כל זה נכון הן למוצרים ביתיים, כמו מקררים לשימוש בשבת, מקפיאים, מזגני אינוורטר, מיחמים, תאורה, מערכות סינון, מיני ברים, כיריים גז, מערכות חימום שונות ועוד.
הן למוצרים הנלווים לבית כמו משאבות מים, מדי מים, מערכות אזעקה ועוד.
הן בחוץ, כמו פנסי רחוב, שערים ודלתות אוטומטיים, מערכות שונות בבתי מלון ועוד.
והן בצרכים מיוחדים, כמו מוצרי עזר לנכים ומוגבלים, לחצני קריאת צוות סיעודי, אזיקים אלקטרוניים ועוד.
מה המיוחד בהכשר של משמרת השבת
ארגון 'משמרת השבת' משמש בשני כובעים. כובע אחד הוא המחקר ההלכתי והטכני על כל מוצר והעברת המידע והוראות הרבנים לציבור, כובע שני הוא פיתוח ואישור מוצרים והתקנים לשבת. ב'משמרת השבת' עושים הבדלה מוחלטת בין שני הכובעים הללו.
כאשר מבררים את המציאות הטכנית וההלכתית ומעבירים את המידע לציבור, לא עושים 'חומרות'. מעבירים את הניתוח הטכני וההלכתי לרבנים, מקבלים מהם את ההוראות, ומעבירים אותם לציבור כמו שהם. כאשר דעות הרבנים חלוקות, משתדלים להביא לציבור את העמדות השונות, ומציעים לכל אחד את האפשרות שיעבירו לרב שלו את הנתונים הטכניים והניתוח ההלכתי כדי שיכריע לו את ההוראה למעשה.
אך כאשר מגיעים לפיתוח או אישור מוצרים, לעולם לא יינתן אישור אם הוא לא תואם את עמדות כל הרבנים לכתחילה. אם יש שיטה של פוסק מסוים או מנהג של עדה מסוימת האוסר את השימוש לכתחילה או אפילו חושש שיש בדבר מכשול כל - שהוא, לא יאושר המוצר. גם אם הושקעו בו מאות שעות מחקר ופיתוח.
הגישה הכללית של משמרת השבת באישור ובפיתוח מוצרים היא, לנתק באופן פיזי ומוחלט את כל החיישנים והרישומים הדיגיטליים ולא להסתפק בשינויי תוכנה שיגרמו לכך שלא תהיה כל משמעות בשבת לרישומים. הסיבה המרכזית לעניין נעוצה במוסבר לעיל על כך שכמעט לא ניתן להגיע לכל האפשרויות הגלומות בכרטיסי הפיקוד השונים ולעמוד על משמעותן. פיקוח כזה מחייב לסמוך על בדיקות מדגמיות ללא בקרה אמיתית על כל המערכת.
פיקוד שבת למקרר
ברוב המקררים והמקפיאים המצויים כיום (גם כאלו הנראים כמו הישנים) לחצני הדלתות מפעילים באופן ישיר ומיידי מערכות נוספות מלבד הנורה. כגון מאוורר, ספירת פתיחות, נורות ביקורת שונות בכרטיס הפיקוד, טיימר להתרעה ועוד.
בנוסף, בחלק ניכר מהמקרים לחצנים אלו מוטבעים בדפנות המקרר ומופעלים בעזרת מגנט נסתר, כך שאין אפשרות לראותם וקשה מאוד לקבע אותם בצורה אמינה.
חשוב להדגיש שגם אם אין בכלל תאורה במקפיא, זה ממש לא אומר שאין לחצן דלת (גלוי או נסתר).
לכן, יש צורך בפיקוד שבת למקרר. פיקוד זה תפקידו למנוע את הפעלת כל המערכות הפועלות במקררים מודרניים. לא רק אלו הנראים לעין, כמו כיבוי האור, אלא רבים אחרים. יצירת התקן למקרר לשבת מצריכה ידע טכני והלכתי רחב, כדי לדעת מה מופעל בזמן השימוש במקרר, מה צריך לכבות והיכן להתקין כל רכיב.
לכן, במקררים מודרניים, התקן שבת מיוחד למקרר הוא צורך הכרחי ואי אפשר להסתפק רק בכיבוי האור.
וכן החיישני טמפרטורה רגישים מאוד לא כמו במקרר עם הטרמוסטט המכני ולכן בהם יש חשש גדול של הפעלת המחשב של המקרר באופן מידי
.
התשובה התקבלה בסיוע משמרת השבת, המתמחים בנושא שמירת שבת בעידן הדיגיטלי
נוסח קידוש ליל שבועות
זה נוסח הקידוש לחג השבועות לספרדים-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַשָּבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
ברכת שהחיינו- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחְֶיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה
זה נוסח הקידוש לחג השבועות לספרדים-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַשָּבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
ברכת שהחיינו- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחְֶיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה
נוסח קידוש ערב סוכות
בגלל שכל כך הרבה מבקשים (אלפים...), ישבתי והקלדתי לכם את הנוסח. את הנוסח לשבת לקחתי מהזמירון חלב חיטים שלנו.
זה נוסח הקידוש לחג הסוכות לספרדים-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
ברכת שהחיינו (אומרים ביום הראשון של סוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחְֶיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה
ברכת לישב בסוכה (מברכים בכל קידוש שבימי הסוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵב בַּסּוּכָּה
בגלל שכל כך הרבה מבקשים (אלפים...), ישבתי והקלדתי לכם את הנוסח. את הנוסח לשבת לקחתי מהזמירון חלב חיטים שלנו.
זה נוסח הקידוש לחג הסוכות לספרדים-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
ברכת שהחיינו (אומרים ביום הראשון של סוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶהֶחְֶיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה
ברכת לישב בסוכה (מברכים בכל קידוש שבימי הסוכות)- בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵב בַּסּוּכָּה
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא תפילה
מוצרים
